דבר האמן

האמן יעקב רוזנווסר

תקומתה של המנורה.

המנורה וירושלים. מחורבן ,דרך שרשרת המאורעות ועד לתקומה.

 

 

המנורה, הייתה  סמל ייחודי  של עם ישראל, במשך אלפי שנים, החל באהל המשכן במדבר בצאת ישראל ממצרים, דרך 2 בתי המקדש שחרבו, ולאורך  האירועים ההיסטוריים של העם  ועד ימינו אלו. בימים של שיאים  ועצמאות ובימים של תבוסה והשפלה .

דמותה של המנורה הוטבעה במטבעות, נחרתה באבן בבניני ציבור, קישטה תליונים ותכשיטים, סומנה על גבי מבנים, הוחזקה בכל בית יהודי, והייתה הסמל הנפוץ של היהדות לדורותיה .

בניצחון הרומאים על היהודים, בתקופת בית שני בחרו המנצחים להנציח לדורת  את גאוות הניצחון על ידי סמל המנורה  המובלת על ידי שבויים  יהודים עייפים ומובסים.

במשך 2000 שנה היה זה סמלה של היהדות  המושפלת בגולה.

בקום המדינה נבחרה המנורה , דווקא מסיבה זו, של מחיקת הקונוטציה ההיסטורית הכואבת,   להיות לסמל המדינה החדשה והמתחדשת בארצה .

האירועים המופיעים בתמונה  יוצרים מארג מובנה הלוקחים את הצופה מהתקופה האפלה של החורבן ועד לימינו אלו של עם בארצו. כל אייקון הוא סיפור עצמאים של מורשת והיסטוריה וכולם יחד יוצרים את התמונה הכוללת .

חזרה וזכירה של המאורעות מקנה  מימד של הבנה, עומק והכרת הטוב , בישוב העם בארצו.

אבי, שמעון  ז"ל , שריד ופליט ממשפחה ענפה שעלתה השמימה בלהבות המשרפות , הזכיר לי תמיד כי עצמאות של עם, החוזר לארץ גאולתו, אינה דבר המובן מאיליו. דורות ציפו ולא זכו. דווקא  חלק מהדור שחווה את ההשמדה המאסיבית  הנוראית, שרידיו הם שזכו להגיע .

חובה לזכור ולהזכיר מה עבר על אבותינו. זכות  גדולה להודות  כל יום על היותנו עם עצמאי בארצו.

בחינה פשוטה  מראה, כי אין ולא הייתה בהיסטוריה העולמית גאולה של עם שלם , בסדר גודל כזה. ממצב של אומה מושפלת  שחיה  מיום ליום, בגלות, שותתת דם  במשך ,2000  שנה, ונצלבה  למות  כמעט בכל מדינה, נהיינו לעם עצמאי. תוך עשרות שנים בודדת הוקמה אומה בריאה המהווה מעצמה ברוח ובגשמיות .

מכאן ההערכה והכבוד  לתקומתה של המדינה העצמאית אותה צריך להנחיל בכל יום ובכל שעה לכל ילד .

המנורה, סמל לשבי והשפלה, הפכה לסמל של מדינה נבנית, בגאווה בעוז רוח  ובגאון .

הרעב של החורבן הפך לשפע. האבנים השרופות הפכו לבניינים חדשים .העיר החריבה הפכה לגינות פרחות. חוצות העיר מלאו בזקנים ובזקנות , בילדים וילדות.

המטבע של יהודה השבויה  הפכה לסמל מטבע במדינה העצמאית. מוסדות  שלטון יהודה שחרבו , חודשו. הכנסת, בית המשפט העליון, ומוסדות הציבור הם הוכחה לעם עצמאי בארצו.

3 שכבות תקופה  עולות  מלמטה למעלה. משכבת החורבן התחתונה,  אל שכבת מאורעות הביניים  שקדמו להקמת המדינה  ומשם אל שכבת העצמאות והגאולה בימינו אנו. וקו ישיר עולה מבסיס המנורה השבויה אפופה באש שריפת המקדש , דרך שלהבות הנרות לזכר ששת מיליוני הנשמות שעלו באש בארובות המשרפות השמימה  דרך עצמת  התקווה המופיעה במזמור  "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד ", אל המנורה בירושלים של ימינו.

במשך  אלפי שנות גלות חזרו  היהודים מידי מוצאי שבת, בטקס ההבדלה המשפחתי, על "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד" ונטעו בלב כולם מטף ועד זקן,   ביטחון ואמונה בעתיד המובטח על ידי הנביאים . תקוה זו היא  היא בסיסה הרוחני של המנורה המתחדשת .

רק אומה היודעת לשמר את עברה את תולדותיה, בזיכרון ארוך טווח  זוכה לחזור לאדמתה ולבירתה  ירושלים  שחרבה כולה  ונבנתה , אבן על תילה , מחדש .

בהנחילנו תובנות וידע  לדור הצעיר אנו ממלאים זכות וחובה  בהכרת תודה על שאנו חיים בתקופה זו  ולזכר הדורות של אבותינו ואימותינו בכל תפוצות ישראל,  שלא זכו.

תודה וישר כח מעומקא דליבא, לגב' דיתי פרוור מנהלת בית הספר ע'ש לאה גולדברג (ממלכתי) אשר השכילה ברוב תבונה, חכמה  וניסיון להפוך את היצירה למסכת של למידה עיונית, מסקרנת ובונה ערכים לדור הצעיר .

תודה לדר' שי פרוכטמן, איש החינוך, המשלב רוח עם מעש אשר נרתם מידית, תרם ותורם להפצת והנחלת חומרי הלמידה בבתי הספר להעשרת ילדינו.

תודה לכל מנהלי בתי הספר ולמורים, בישראל ובחו'ל על אימוץ  היצירה והנחלת עריכה לצופים ולתלמידים .